| 1 |
יפה וצעירה הייתה עלמת החמד, אותה הבחורה עליה נספר. והיא חיפשה חתן, עמו תחיה בצמד וכך היא תיארה את הבחור שייבחר. "הו, בעלי צריך להיות מושלם בכל המעלות. חכם, יפה, חייכן, עשיר, משכיל, חטוב, נדיב, צעיר. ולא קנאי ולא פחדן, ולא שקרן ולא קמצן. אחד אשר אותי יאהב אפילו בתשעה באב. עליי יחשוב, עליי יחלום גם בלילה, גם ביום. או בקיצור, חתן מושלם, הכי הכי שבעולם". יפה וצעירה הייתה אותה הגברת ובחורים רבים הגיעו בריצה. כולם ביקשו ידה, אבל המחוזרת אפה היא מעקמת, בכלל לא מרוצה. אחד נראה טיפה רזה, אחד הוא, נו... כפוף כזה. אחד נראה עצוב תמיד, אחד, אביו אינו אמיד. אחד קצר, אחד ארוך, אחד שמן, אחד כמו שרוך. ובקיצור, החתנים הצעירים והנאים, מן הראשון עד אחרון בכל אחד יש חיסרון. עברו שנתיים או שלוש, קצת מחזרים עוד מופיעים, אבל הם – מה אפשר לדרוש פחות נאים וצעירים. והיא מאוד מאוד נפגעת ונעלבת העלמה. "איזו סחורה אליי מגיעה, סחורה סוג ב׳, סחורה פגומה? אמתין והגורל יביא את המושלם בחיר לבי". היא ממתינה ומחכה לו, והימים חולפים חולפים, והשנים עברו וכלו היכן פניה היפים? איש אינו דופק בדלת, והיא יושבת בודדה, ומצפה ומייחלת שיבקשו שוב את ידה. בסוף היא התחתנה, הידד! בסוף לקח אותה אחד. לא יפה ולא צעיר, לא משכיל ולא עשיר, ולא ולא ולא ולא, מלא פגמים האיש כולו. אבל אותה בררנית, כשההוא ביקש ידה, מיד מיד בלי לחשוב אמרה בקול "כן" ו"תודה". אותה כלה על טיפשותה בוכה ודאי יומם וליל. כי היא הרי, ממש כמותכם למדה את מוסר ההשכל. אין מי שכל כולו מושלם, אין מי שאין בו חסרונות. אין אדם שכל כולו רק מעלות ויתרונות. ומי שיתעקש למצוא אדם שאין בו שום פגמים, הוא לא ימצה, גם אם יתמיד ויחפש כל הימים. |
Комментарии